זו אחת השאלות שאני שומעת הכי הרבה.
האם להישאר?
אני קרן שחר, ואני מלווה אנשים אחרי בגידה כבר 14 שנה.
אין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם. אבל יש תשובה שנכונה לכם, והיא מתבהרת בתהליך, ולא ברגע הכאב.
לפני כל דבר אחר, שני דברים:
- לא מחליטים בשיא הכאב
- לא עוברים את זה לבד. כדאי לפנות לליווי ממש מיד, ועדיף למי שמתמחה בשיקום אחרי בגידה
שתי הדרכים לגיטימיות
יש מי שמחליטים להישאר ולשקם. יש מי שמחליטים להיפרד.
שתי הדרכים דורשות כוח.
ויש דבר אחד שמשותף לשתיהן: שיקום.
גם מי שנשארים וגם מי שנפרדים צריכים לטפל בכאב. אחרת קל להישאר תקועים באותה נקודה שנים.
למה רוצים להישאר?
זו שאלה שאני שואלת בכל תהליך, והיא חשובה מאוד.
יש כמה סיבות שאנשים נותנים:
- דאגה לילדים
- דאגה למצב הכלכלי
- פחד להישאר לבד
- אהבה, חיבור והיסטוריה משותפת, והאמונה שאפשר לבנות משהו
כשהסיבות הן בעיקר דאגה ופחד, התהליך קשה יותר. זה לא אומר שאי אפשר.
אבל כשבוחרים שוב באותו בן זוג, כי יש עדיין אהבה וחיבור, יש לתהליך על מה להישען. וזה מה שמחזיק גם בימים הקשים.
ההבדל בין בחירה להחלטה
זה אחד הדברים החשובים שאני עובדת עליהם בתהליכים.
כשאני בוחרת, יש עוד אפשרויות ברקע. אני אומרת "אני נשארת", אבל חלק מהאנרגיה שלי עדיין אצל האפשרות להתגרש.
ואז מגיע טריגר, או קושי קטן, והבחירה מתערערת. רצים שוב כל הסרטים בראש, ומתחילים לשקול מחדש.
כשאני מחליטה, אני סוגרת את שאר האפשרויות ומשקיעה בדרך אחת. אז יש לה הרבה יותר סיכוי להחזיק.
לכן אני לא ממהרת להחליט.
קודם עוצרים את הכאב. קודם בודקים. ורק אחר כך מחליטים. וכשמחליטים, מחליטים באמת.
שאלות שכדאי לשאול את עצמכם
- האם אני בוחר/ת שוב בבן או בת הזוג שלי, או נשאר/ת מפחד?
- מה אני צריכ/ה כדי להרגיש בטוח/ה?
- האם גם הצד השני מוכן לעבור תהליך, לקחת אחריות ולהתמיד?
- מה אני רוצה שיהיה בחיים שלי בעוד שנה?
שימו לב לשאלה האחרונה. כשמגדירים מה רוצים, מנסחים מה כן. ולא "לחזור להיות כמו פעם".
אי אפשר לחזור לעבר, כי כבר לא אותם אנשים. אפשר לבנות משהו חדש, והוא יכול להיות טוב יותר ממה שהיה.
מה עוזר בדרך להחלטה
- ליווי מיד. לכל אחד מהצדדים, כדי להבין מה קרה, מה מרגישים ומה רוצים. אפשר להתחיל בשיקום אישי.
- גורם ניטרלי. אם מחליטים לנסות יחד, ייעוץ זוגי עם מי שמתמחה בבגידה עוזר לנהל את התהליך בלי מלחמות.
- תמיכה. חברים שמכילים, או קבוצת תמיכה של אנשים שמבינים בדיוק מה עובר עליכם.
- זמן. לא מחליטים בשבועות הראשונים, כשהבטן שולטת.
איך נראה שיקום, בשלבים
למי שמחליט לנסות, כדאי לדעת מה מצפה לו. אני רואה את זה כך:
- השלב הראשון: כאב ובלבול. עוצרים את הדימום ומבינים מה קרה. בדרך כלל כמה חודשים. צריך בו המון חיבוק, הכלה ותמיכה.
- השלב השני: שיקום האמון והביטחון. בונים בהדרגה הרגשה שאפשר לסמוך שוב.
- השלב השלישי: טיפול בזוגיות עצמה. אסור לדלג עליו. בודקים איך הזוגיות התנהלה לאורך השנים, מה היה חסר לשני הצדדים, ומה רוצים שיהיה.
מי שעוצר אחרי השלבים הראשונים מרפא רק חלק מהבעיה.
זה תהליך ארוך ולא קל, ולכל זוג הקצב שלו.
מה יכול להכשיל את השיקום
לפעמים ההחלטה להישאר נשברת בדרך. שלוש סיבות שאני רואה הרבה:
- ייאוש של מי שבגד. הוא אומר לעצמו "ככה יראו חיי, תמיד יאשימו אותי", ומרים ידיים.
- אמונות של מי שנפגע. "לעולם לא אסלח", "לעולם לא אאמין לך שוב". משפטים כאלה מתקבעים, והתת מודע מקבל אותם כהוראה: לא סומכים.
- חיצים רעילים. כעס שנזרק בלי אזהרה, באמצע יום רגיל. הוא כואב גם למי שזורק וגם למי שמקבל.
על כל אחד מאלה אפשר לעבוד בתהליך זוגי או אישי.
ואם החלטתם להיפרד
גם זו דרך.
חשוב להמשיך לטפל בכאב, כדי לא להישאר שנים באותה נקודה. הרבה פעמים מי שנשאר תקוע נשאר שם מפחד ולא מבחירה.
כשהפוקוס חוזר אליכם, אל מה שאתם רוצים, ולא אל מה שיש לצד השני, אפשר לטרוף מחדש את כל הקלפים.
לבנות סיפור חדש, ולאט לאט להיפרד מהסיפור הישן.
שאלות נפוצות
אפשר לשנות את ההחלטה אחר כך?
כן. יכול להיות שתרגישו היום דבר אחד ובעוד חודש אחר. זה חלק מהתהליך, והוא מטלטל.
מה שחשוב הוא לא להחליט בחיפזון בשיא הכאב, ולבדוק מחדש בכל שלב.
אם אני נשאר/ת, זה אומר שסלחתי?
לא בהכרח. הישארות היא החלטה על הדרך. סליחה היא תהליך נפרד, שלוקח זמן ולא תמיד קורה בבת אחת.
כמה זמן לוקח להחליט?
אין זמן קבוע. ההחלטה צריכה לבוא אחרי שהכאב התייצב, ולא בשיאו.
לסיום
אל תלחצו את עצמכם לתשובה היום.
תנו לעצמכם ליווי, זמן ותמיכה, והתשובה תתבהר.
אשמח לעבור איתך תהליך בדרך המתאימה לך. אפשר להשאיר פרטים ואחזור אליך, או לקרוא עוד על בגידות ושיקום.
קרן שחר